היום הם תנאים «היפראקטיביביות» ו «חוסר תשומת לב» כל כך טוב, כי הם מתחילים ליישם כמעט לכל ילד חסר מנוחה השני. אבל כל ילד אינו מסוגל לשבת במקום זמן רב או לא מקשיב להורים, היפראקטיביים?
תוֹכֶן
היפראקטיביות או fidget?
לקחת, למשל, ילד דו-כיווני. אם הוא לא יכול לשחק עם אותו צעצוע במשך יותר משתי דקות ומסרב להקשיב איך אתה קורא לו את הספר, אז זה אומר שהוא hyperactive? למעשה, סביר להניח, זה בריא ואת הנפוץ ביותר ילד חסר מנוחה עסוק ללמוד את העולם הסובב. אחרי הכל, שיעור תשומת הלב הממוצע לקבוצת גיל זו – פחות מ -2 דקות! ככלל, hyperactivity לא מאובחנים אצל ילדים מתחת לגיל 5-6 שנים, שכן להיות פעיל (ואפילו מאוד פעיל) וחסר מנוחה בגיל טרום בית הספר הזה – נורמלי לחלוטין.
בספרות המדע, הפרעה כזו כמו היפראקטיביות מתוארת «חוסר תשומת לב ו / או התנהגות היפראקטיבית-אימפולסיבית שאינה תואמת לגיל הילד». ילד מתחת לגיל 6 ניתן לאבחן «היפראקטיביביות» רק במקרים קיצוניים, אם זה יוצא דופן, «Ayspeted» האימפולסיביות מטילה את חייו בסיכון - מניעה את הכביש מול מכוניות או קופצות בגובה גבוה במיוחד. ילדים עם hyperactivity כמעט מן הלידה מאוד נייד, להרגיל, יש להם חלום ותיאבון, הם הוסיפו מאוד במשקל. פיתוח של ביטוי דיבור בתינוק כזה מאוחר. במקביל, הוא זז hypertrophy, אם כי מביך, לעתים קרובות מטריד על הזוויות, את האובייקטים ירידה. במיוחד שניתן לו תנועות קטנות של האצבעות — לחצני כפתורים, תחרה נעליים. קשה ללמד אותו אל אותה מסודרת, הוא עקשן, נרתע. ילד מבוגר עבור ניסוח של אבחנה כזו צריך לממש הפרעות התנהגותיות (הזנחה של כללים מקובלים בדרך כלל, חוסר היכולת לקבל חברים, בעיות ללמוד) יותר מאשר בכל אחד מהם סביב, למשל, באותו זמן בבית הספר, ו בית.
רוב הילדים באותו זמן, במיוחד לא עם סימפטומים מבוטא בבירור, לא צריך טיפול בסמים. למרות שהם צריכים תשומת לב מוגברת אימון ותיקון של התנהגות, ואם יש צורך, עיסוי פיזיותרפיה ניתן למנות. פסיכולוג קליני תאילנדי קולברט מדווח כי כאשר ההתנהגות «נחשב פתולוגיה, רופאים, בכל מקרה, רושם תרופות תחת תואנה של הקמת חוסר איזון כימי. אבל מכיוון שאין חוסר איזון, כל מה שהתרופות – להגביל את יכולות המוח».
סימנים של היפראקטיביות
סימפטום מפתח של היפראקטיביות – בכלל לא ברמה הגבוהה של פעילות. סימנים ראשוניים – חוסר יכולת להתמקד די הרבה זמן התנהגות overpulsive. הפרעות קלות במערכת העצבים המרכזית בילדים אלה מובילות לעובדה שהם לא יכולים להתמקד במשימה כזו ומתגברים במהירות מפעילות אחת לאחרת. מצב זה מתייחס למה שנקרא תפקוד לקוי של המוח מינימלי, הסיבה אשר microtraums נחשבים במהלך הלידה או חמצן רעב של העובר.
נכון לעכשיו, מומחים נוטים יותר ויותר לנטוש את המונח «היפראקטיביביות» לטובת המונח «חוסר תשומת לב». למרבה הצער, בדיקות מיוחדות לאבחון של בעיה זו אינה קיימת. כדי להבחין בהפרעות אלה מהתנהגות פעילה רגילה, נדרשת תצפית ארוכה ועין מנוסה למדי. כדי לקבוע את ההבדל כזה, פסיכולוג צריך לדעת את ההתנהגות ואת הביצועים האקדמיים בבית הספר ובבית. בדרך כלל, פסיכיאטר או פסיכולוג אומר להורים כי הילד שלהם סובל מהפרעה המשפיעה על יכולתו ללמוד, אשר ידוע לרוב בשם «הפרעת הדרכה». הפרעה זו נקראת גם «תסמונת קשב» (הוסף) או, לרוב היום, «תסמונת קשב וריכוז עם היפראקטיביות» (הפרעת קשב וריכוז). בשוודיה זה ידוע בשם «הפרעת תשומת לב, תפיסה ובקרה של פונקציות המנוע», אמנם כיום קיומו של הפרעה זו נחקרת.
ד"ר לוריא שולאט, מתאמן פסיכיאטר מישראל, אומר: «הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות היא תסמונת, לא מחלה. הסימפטומים נפוצים כל כך, שנוכל להגיע למסקנה שכל הילדים מתאימים לאבחון זה». תסמונת קשב וריכוז עם היפראקטיביות אינה מחלה, אלא רק התנהגות הילד. אין קריטריונים מדעיים אובייקטיביים המאשרים את קיומו במונחים של אבחון «היפראקטיביביות» (הפרעת קשב וריכוז). אפשר רק לבחור כמה שלטים המציינים את האפשרות של אבחון כזה: אובדן צעצועים, עפרונות וידיות, תנועות חסרות מנוחה, הפעילות הכללית של הילד, חוסר הרצון להתמקד בשיעור, כישלון לעמוד בשיעורי הבית וכדומה. ברגע שזה נחשב התנהגות רעה. עבורו לשים בפינה או, במקרה הגרוע ביותר, נשללת גלידה.
הבעיות העיקריות מתחילות, ככלל, כשהילד הולך לבית הספר. ילדים כאלה קשה יותר ללמוד, יש להם כתב יד נורא, הדיבור הלא נכון. הם לא יכולים להתמקד בבית הספר. האינטלקט של הילד הוא נורמלי לחלוטין, ולעתים קרובות אפילו גבוה יותר מזה של עמיתים, אבל לעתים קרובות הוא מתחיל לפגר בלימודים, שכן הוא לא עקבי, פטפוט בלתי מתפשר, לא עקביים, לא יכול להתמקד בנושא אחד. עמיתים לא רוצים לתקשר איתו, לשחק, כל כך לעתים קרובות fidget הוא חברים עם הילדים הצעירים או מבוקרים מבחינה חברתית, ולפעמים מתברר להיות רוחב פס או בחצר, בוחר תפקיד «רגיל» תָהֵה. להיות מאוד מוטוריים - שטויות, מטלטלין, קפריזית, ילדים כאלה גדלים על ידי מורים ועמיתים. יש להם התקפות בלתי נשלטות של התנהגות לא מספקת, לעתים קרובות מלווה בתוקפנות. לגיל מתבגר, היפראקטיביות מוטורית בדרך כלל עוזב, אבל חוסר היכולת להכשרה, חוסר תשומת לב, חוסר יכולת להתמיד להתמיד. 15-20% מהתסמינים הללו נשארים בבגרות.
ילדים לעתים קרובות להתבונן אילו רופאים להתקשר «חריג כפול». הם מראים חוסר יכולת מפורשת למשהו, אלא גם כישרון ברור בשדה אחר. ניתוח הביוגרפיות של אנשים גדולים, מדענים מוצאים סימנים של ADHD רבים. הוא האמין כי אלכסנדר מקדונית, לאונרדו דה וינצ'י, וולפגנג אמדיאוס מוצרט, לודוויג ואן בטהובן, אלכסנדר פושקין, בנימין, אלברט איינשטיין, אדגר, הנרי פורד, ארנסט המינגוויי, פאבלו פיקאסו, וולט דיסני, פאבלו פיקאסו, וולט דיסני.
